מאחורי יט”ר ישראל עומד מערך המבוסס במידה רבה על מתנדבים, אנשי שטח ובעלי ניסיון בנהיגה בתוואים מורכבים. יט”ר – היחידה הטקטית הרכובה – הוקמה מתוך תפיסה שלפיה ניתן לרתום יכולות אזרחיות קיימות ולשלב אותן במסגרת מאורגנת לצורכי סיוע, איתור, חילוץ והצלה ומשימות נוספות שבהן קיימת חשיבות לניידות בשטח.
הפעילות של מתנדבי יט”ר ישראל אינה מסתכמת בנהיגה ברכבי שטח. כדי לפעול במסגרת מסודרת נדרשים היכרות עם הכלים, הכשרה, עבודת צוות ויכולת להתנהל בתנאים משתנים. במקרים שבהם הפעילות מתרחשת בשטחים פתוחים, באזורי חולות, בדרכים שאינן סלולות או בתוואים שבהם הגישה מוגבלת, הניסיון הזה עשוי לקבל משמעות מעשית.
לאורך השנים פעלה עמותת יט”ר ישראל במסגרות שונות, ובתקופת המלחמה השתלבו חלק מאנשיה גם בפעילות במסגרת שירות המילואים. השילוב בין מתנדבים, אנשי מילואים ויכולות ניידות בשטח הוא אחד המאפיינים המרכזיים המזוהים עם הארגון.
?מי הם מתנדבי יט”ר ישראל
המתנדבים מגיעים מרקעים שונים, אך חלק משמעותי מהפעילות נשען על אנשים בעלי היכרות מוקדמת עם נהיגת שטח ועם הפעלת כלי רכב בתנאים שאינם אופייניים לנסיעה רגילה בכביש.
הניסיון האישי הוא נקודת פתיחה, אך הוא אינו מחליף הכשרה. נהיגה במסגרת משימה שונה מטיול שטח פרטי. הנהג נדרש לעבוד כחלק מצוות, לפעול בהתאם להנחיות ולהבין שהרכב הוא אמצעי שמטרתו לאפשר הגעה, סריקה, ניוד או סיוע בהתאם לצורך.
כבר במטרות שנקבעו לעמותה ניתן למצוא תחומים כמו חילוץ והצלה, חיפוש אחר נעדרים, סיוע לכוחות הביטחון והכשרת מתנדבים. מכאן ניתן להבין מדוע נושא ההכשרה הוא חלק משמעותי מהמודל שעליו מבוססת הפעילות.
עבור יט”ר ישראל, המטרה היא לחבר בין היכולת שמביא המתנדב מהבית לבין דרך עבודה מסודרת שמתאימה למסגרת שבה הוא נדרש לפעול.
?מה הופך יכולת אזרחית לכלי שימושי בשטח
בישראל יש ציבור גדול של נהגי שטח מנוסים. חלקם צברו לאורך השנים מאות ואף אלפי שעות של נהיגה בתנאים מגוונים. היכרות עם שבילים, דיונות, עליות, ירידות ומכשולים מעניקה לנהג ניסיון שקשה לקבל רק מלימוד תיאורטי.
עם זאת, כאשר היכולת הזאת עוברת למסגרת התנדבותית או מבצעית, הדרישות משתנות.
הנהג צריך לדעת לא רק כיצד לעבור מכשול, אלא גם כיצד לעבוד לצד נהגים נוספים, לשמור על כללי בטיחות, להתנהל בתוך תא שטח מוגדר ולהתאים את אופן הנהיגה למשימה.
זהו אחד הרעיונות שעליהם נשענת עמותת יט”ר: לקחת ניסיון שכבר קיים אצל אנשים ולתת לו מסגרת שבה ניתן להשתמש בו באופן מאורגן.
כך מיומנות שנרכשה בעולם האזרחי יכולה לקבל שימוש נוסף כאשר עולה צורך בפעילות בשטח.
יט”ר ישראל ואיתור נעדרים בשטחים פתוחים
איתור נעדרים הוא דוגמה טובה לסוג האירועים שבהם תנאי השטח משפיעים ישירות על אופן הפעולה. בניגוד לחיפוש בסביבה עירונית, שטח פתוח יכול לכלול צמחייה צפופה, דיונות, דרכי עפר, אזורים ללא תאורה ומרחבים גדולים שקשה לסרוק ברגל בלבד.
במצבים כאלה נדרשת חלוקה מסודרת של השטח ושימוש באמצעים שונים בהתאם לתנאים. לעיתים פועלים במקום צוותים רגליים, רכבי שטח, רחפנים ואמצעים נוספים, כאשר האירוע עצמו מנוהל על ידי הגורם המוסמך.
המקרה של הילד יובל קוגן, שנעדר ביולי 2026 באזור חוף חופית והשטחים הפתוחים שמצפון לאשקלון, המחיש היטב את המורכבות של חיפוש כזה. הילד בן הארבע נעלם באזור רחב שכלל חולות, צמחייה ושטחים פתוחים לכיוון ניצנים. בחיפושים השתתפו כוחות משטרה, גופי חירום ומתנדבים רבים, ונעשה שימוש בין היתר ברחפנים, רכבי שטח וטרקטורונים. לאחר שעות ארוכות של חיפושים הוא אותר באזור ניצנים כשהוא בריא ושלם.
מקרה כזה ממחיש את סוג האתגר שעומד בפני צוותים ומתנדבים כאשר אדם נעדר בשטח פתוח. ככל שתא השטח גדול ומורכב יותר, כך היכולת לנוע בו בצורה יעילה ולסרוק אזורים שונים הופכת לרכיב חשוב במאמץ הכולל.
החשיבות של רכבי שטח בפעילות מתנדבים
רכב שטח מאפשר להגיע למקומות שאליהם הגישה ברכב רגיל מוגבלת ולעבור בין נקודות מרוחקות בזמן קצר יחסית. עם זאת, בחירת הכלי תלויה תמיד בתוואי ובמשימה.
טרקטורון, למשל, מציע שילוב של ממדים קטנים יחסית ויכולת תנועה בתנאי שטח. כלי רכב אחרים יכולים להתאים לנשיאת ציוד או להסעת מספר אנשים.
השימוש בכלים כאלה מזוהה לאורך השנים עם יט”ר ישראל, ובמקורות רשמיים ניתן למצוא מידע נוסף על היחידה הטקטית הרכובה ותחומי פעילותה.
אבל גם כאן חשוב להבחין בין הכלי לבין היכולת. רכב שטח אינו פתרון בפני עצמו. הוא דורש נהג שמכיר את מגבלותיו, יודע לקרוא את תוואי השטח ומסוגל להפעיל אותו באופן בטוח בהתאם למשימה.
זו אחת הסיבות לכך שהכשרת הנהגים היא חלק בלתי נפרד מהפעילות.
הכשרה ועבודת צוות במסגרת עמותת יט”ר
כאשר מספר מתנדבים מגיעים מרקעים שונים, יצירת דרך עבודה משותפת היא תנאי חשוב לפעילות מסודרת.
אדם אחד עשוי להגיע עם ניסיון רב בנהיגת שטח, אדם אחר עם רקע מקצועי שונה, ואחר עם ניסיון צבאי. לכל אחד מהם יש ידע אישי, אך כדי לעבוד כצוות יש צורך בתיאום ובהבנה משותפת של אופן הפעולה.
לכן עמותת יט”ר ישראל שמה לאורך השנים דגש גם על הכשרת מתנדבים. ההכשרה מאפשרת לתרגל מצבים שונים, להכיר את כלי הרכב וליצור בסיס משותף לאנשים שמגיעים עם רמות ניסיון שונות.
הדבר משמעותי במיוחד בתנאי שטח. החלטה שאינה מתאימה לתוואי עלולה לגרום לכלי להיתקע, לפגוע בציוד או ליצור סיכון מיותר. הכשרה ותרגול אינם מבטלים את הסיכונים, אבל הם מאפשרים לנהגים להכיר טוב יותר את המצבים שאיתם הם עשויים להתמודד.
מהתנדבות אזרחית לפעילות במסגרת המילואים
אחד התהליכים שעברו אנשי יט”ר ישראל לאורך השנים הוא המעבר בין מסגרות שונות של פעילות.
הארגון הוקם כעמותה אזרחית, ובשנותיו הראשונות התקיימה פעילות התנדבותית שכללה גם שיתופי פעולה עם גורמי ביטחון. לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 קיבלו יכולות השטח של חלק מהאנשים ביטוי גם במסגרת שירות המילואים.
באתר צה”ל פורסמו כתבות העוסקות בפעילות יחידת הטרקטורונים ובאנשי יט”ר. אחת מהן מספקת מבט על פעילות יחידת הטרקטורונים של אנשי המילואים ועל השימוש בכלים הללו במסגרת המשימות הצבאיות.
ההבחנה בין המסגרות חשובה: פעילות של עמותה אזרחית ופעילות של אנשי מילואים בצה”ל אינן אותו דבר, גם כאשר חלק מהאנשים, הניסיון והיכולות מוכרים משני העולמות.
?מה תפקידו של המתנדב בזמן אירוע
באירוע שבו משתתפים גופים רבים, המתנדב אינו פועל באופן עצמאי לפי שיקול דעתו בלבד. פעילות מסודרת דורשת חלוקת משימות, הגדרת אזורים ותיאום עם מי שמנהל את האירוע.
הדבר בולט במיוחד בחיפוש אחר נעדרים. הגעה של מתנדבים רבים יכולה להגדיל משמעותית את כוח האדם הזמין, אך ללא ניהול נכון עלולים להיווצר כפילויות, אזורים שלא נסרקו או אפילו סיכונים בטיחותיים.
לכן היכולת לעבוד במסגרת היא חלק חשוב לא פחות מהיכולת לנהוג.
מתנדבי יט”ר ישראל נדרשים להביא איתם לא רק ניסיון בשטח, אלא גם נכונות להשתלב במערך רחב יותר. במקרים מסוימים המשימה יכולה להיות ניוד, במקרים אחרים סריקה או סיוע מסוג אחר בהתאם לצורך ולמסגרת הפעילות.
צוריאל רביב והרעיון שמאחורי מערך המתנדבים
צוריאל רביב, ממקימי העמותה ומי שמזוהה עם הובלתה לאורך השנים, מופיע גם בפרסומים העוסקים בפעילות יט”ר במסגרות השונות.
הרעיון שעמד בבסיס הקמת הארגון היה לחבר בין אנשים בעלי יכולות שטח לבין מסגרת שבה ניתן להשתמש ביכולות האלה לצרכים רחבים יותר.
אבל מערך מתנדבים אינו בנוי סביב אדם אחד. בסופו של דבר הוא תלוי באנשים שמגיעים לפעילות, עוברים הכשרה, מקדישים מזמנם ומביאים איתם ניסיון מתחומים שונים.
זו גם הסיבה שבכתיבה על עמותת יט”ר חשוב להסתכל מעבר לכלי הרכב ולשמות המזוהים עם הארגון ולהבין כיצד פועל המערך עצמו.
מתנדבי יט”ר ישראל כחלק ממערך רחב יותר
אירועי חירום, חילוץ ואיתור יכולים לערב מספר גדול של ארגונים וגופים. המשטרה, צה”ל, גופי הצלה, יחידות מקצועיות ומתנדבים עשויים לפעול במקביל, כאשר לכל אחד מהם תפקיד אחר.
בתוך מציאות כזאת, הערך של גוף מתנדבים אינו נמדד רק במספר האנשים שהוא מסוגל להביא לשטח. חשובות גם היכולות שהם מביאים, רמת ההכשרה שלהם והיכולת שלהם להשתלב בתוך מערך שמנוהל על ידי גורם אחר.
.במקרה של יט”ר ישראל, אחד התחומים המזוהים ביותר עם המתנדבים הוא ניידות בתנאי שטח. זהו תחום ממוקד יחסית, אך כזה שיכול להיות רלוונטי במגוון מצבים שבהם הגישה הפיזית הופכת לחלק מהאתגר
מהשטח ועד החירום – היכולת שמאחורי המתנדבים
הפעילות של מתנדבי יט”ר ישראל מדגימה מודל שבו ניסיון אזרחי מקבל מסגרת נוספת. נהגים ואנשי שטח שמגיעים עם ידע קודם עוברים הכשרה ופועלים כחלק ממערך שבו היכולת שלהם יכולה לשמש למשימות שונות.
לא כל אירוע דורש רכבי שטח ולא כל משימה מתאימה לטרקטורונים. עם זאת, כאשר מדובר במרחבים פתוחים ובתוואים שבהם הגישה מורכבת, לניידות יכולה להיות חשיבות רבה.
אירועים כמו החיפוש אחר הילד שנעדר באזור אשקלון ממחישים עד כמה שטח גדול ומורכב יכול להציב אתגר בפני כוחות ומתנדבים, ועד כמה חשוב לשלב בין כוח אדם, אמצעים טכנולוגיים ויכולת תנועה. במקרה ההוא השתתפו גופים רבים והילד אותר לאחר חיפושים נרחבים – תזכורת לכך שמאחורי אירועי איתור נמצאת לעיתים עבודה של מספר רב של אנשים וארגונים.
עבור עמותת יט”ר ישראל, המתנדבים והכשרתם הם חלק מרכזי מהפעילות מאז הקמתה. כלי השטח הם המרכיב הבולט לעין, אבל היכולת להשתמש בהם בצורה מסודרת, לעבוד בצוות ולהשתלב במשימה רחבה יותר היא זו שמסבירה את מקומם בתוך פעילות הארגון.